אלי מאירי.

תודה יושב-הראש, תודה על זכות הדיבור. קוראים לי אלי מאירי.

עכשיו זכות הדיבור שלי, חה"כ רם בן ברק.

תודה. קוראים לי אלי מאירי, אני ממובילי תנועת אל הדגל וסמח"ט במילואים. אני לוחם כבר כמעט 30 שנה, מחייל ברצועת הביטחון, דרך מ"פ בחומת מגן, מ"פ במלחמת לבנון השנייה, דרך כל הדרך לסמח"ט. כמעט שנתיים רצוף בלחימה.

סמח"ט של חטיבה 179, שריון. במלחמה הנוכחית, לפני שבועיים עלה החייל האחרון שלי כמעט כרצף. אבל שום דבר לא הכין אותי ולא היה דומה בחצי שנה האחרונה.

29 שנה, כן. אני בן 47. אני אבל איש מילואים.

תודה. שום דבר לא הכין אותי לחצי שנה האחרונה. בחצי שנה האחרונה כל מה שאני עושה בלחימה עם החפ"ק שלי זה לדאוג שאנשים לא יהרגו את עצמם. השחיקה של חיילים ושל מפקדים בסדיר ובמילואים היא בלתי ניתנת לתיאור. אני מסתובב אחוז תזזית במקומות בעזה. אל תפריעו לי בבקשה. אני מסתובב אחוז תזזית בעזה, בין מוצב למוצב, משטח כינוס לשטח כינוס. ורואה שאנשים לא יהרגו את עצמם ושאנשים לא יעשו שטויות, כדי שיבוא חמאסניק עם תחתונים ויתקע להם כדור בראש. כי זה המצב היום. אנחנו רואים את זה בנתונים, כי 50% מהנפגעים של צה"ל במרכבות גדעון א' ו-ב' הם מתאונות, הם בכלל לא מאויב. לי בחטיבה יש 230 פצועים ועכשיו אנחנו עושים את כל ההלוויות של החללים שקורים עכשיו. חיילי צה"ל הלוחמים הם לא משתמטים והם לא מסרבים. הם נשחקים או נפצעים או נהרגים. זה המצב. אז אני רוצה להחזיר את הדיון הזה לראשית הצירים שלו. בראשית הצירים שלו צריך לוחמים. כל הסיפור הזה עם ארגוני שירות לאומי זה על הכיפאק. גם ג'ובניקים צריך. אבל הכי צריך כדי לשמור על ביטחונה של מדינת ישראל לוחמים ותומכי לחימה. אבל צריך אותם עכשיו. כי מעגלי השחיקה בלתי ניתנים לתיאור. הם אישיים והם נפשיים ומשפחתיים והם על הילדים שלנו ועל הנשים שלנו. ויותר ויותר חיילים אומרים אני לא מצליח לעמוד בזה. הסטרס גומר אותי. סטרס זה כמו שאתה עובד על פול בטרייה כל הזמן. וכל האפליקציות שלך פתוחות. ככה זה סטרס. ואנשים מתים מזה. בזמן שאנחנו מנהלים פה דיונים על כמה שעות יהיה מה. אז אני רוצה להגיד רגע אחד התייחסות עקרונית. כל סיפור הבחירה או הדחייה חייב להתקיים רק אחרי שהתקיימה במלואה כל מכסת הלוחמים ותומכי הלחימה שנדרשים כדי להגן על מדינת ישראל. ואני אגיד עכשיו עוד משהו. בכובע השני שלי, כשאני לא לוחם, אז הייתי מחנך וניהלתי שני בתי ספר וניהלתי אגף חינוך. עשיתי דברים בעולם החינוך. אני לא יודע להסביר מעולם לתלמידים שלי וגם לא לחיילים שלי למה לאזרחים שונים יש חוקים שונים. ומה שאתם עושים פה עכשיו אתם מחוקקים חוק שונה לאזרחים שונים. אני לא יודע להסביר את זה. ואני יודע להסביר טוב מאוד שזה סופו של הפרויקט הציוני. אם אין חיילים לוחמים בחזית ואם יש חוקים שונים לאנשים שונים, זה סופו של הפרויקט הציוני. תודה רבה.